בוקר טוב, ג'ו

 

 

 

 

בוקר טוב, ג'ו

נכתב על ידי: העיתונאי ומראשי ארגוני השמאל והשלום בישראל : אורי אבנרי

בוקר טוב, ג'ו. בארצות-הברית הפך שמך לקללה. אבל אצלנו, בישראל, אתה יכול להרגיש ממש בבית.

 

בשעתו הצלחת להדביק את כל ארצות-הברית בהיסטריה. מצאת סוכנים סובייטיים מתחת לכל מיטה. נופפת ברשימה של סוכנים סובייטיים במשרד-החוץ האמריקאי (רשימה שאיש לא קרא אותה מעולם). במאה שפות בעולם – והשפה העברית בכללן – הפך השם מקארתי, מקארתיזם, למותג. הצלחת.

 

אבל אתה היית, בסך הכול, פלגיאטור. קדם לך גוף, שהטיל את חתיתו על כל ארצות-הברית, הרס אלפי קאריירות, הביא אנשים לידי התאבדות והכתים את שם ארצות-הברית בעולם הדמוקרטי. הייתה זאת "הוועדה לפעולות אנטי-אמריקאיות" של הקונגרס, שחקרה אנשי-רוח ואמנים והכתימה רבים מהם כ"אנטי-אמריקאים".

 

אני מסופק אם חברת-הכנסת פאינה קירשנבאום שמעה אי-פעם על הוועדה הזאת. היא לא נולדה בארצות-הברית אלא בברית-המועצות הסטליניסטית, ושם עולמה הרוחני. גם דעתה על הדמוקרטיה באה משם.

 

שמה הגרמני פירושו "עץ דובדבנים". אבל העץ הזה נושא פירות מורעלים.

 

השבוע קיבלה הכנסת הצעת-חוק שיזמה קירשנבאום, מתנחלת פעילה ומנכ"לית מפלגתו של אביגדור ליברמן. הצעת-חוק זו קובעת שהכנסת תמנה ועדת-חקירה פרלמנטרית, שתחקור אם קרנות מחו"ל ומדינות זרות מממנות ארגונים ישראליים "הנוטלים חלק במסע דה-לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה"ל". הצעת-חוק מקבילה של איש הליכוד, ח"כ דני דנון, קובעת שוועדת-החקירה הפרלמנטרית תבדוק מעורבות של גורמים וממשלות זרות במימון "פעולות נגד מדינת-ישראל".

 

קל לתאר איך תתנהל חקירה כזאת מטעם ועדה המורכבת מפוליטיקאים, ושתמונה על-ידי הרוב הימני-גזעני של הכנסת. הוועדה האמריקאית הזכורה-לשמצה תיראה ליברלית בהשוואה אליה.

 

מעניין מאוד מי הצביע בעד, ומי נגד. בין 41 המצביעים בעד היו לא רק הגזענים והפאשיסטים הרגילים של הימים הקיצוני, ובראשם הכהניסט המוצהר מיכאל בן-ארי, אלא גם מנהיג החרדים, יעקב ליצמן, דוברת צה"ל לשעבר מירי רגב, והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון. לציון מיוחד ראוי מתן וילנאי, מי שכמעט התמנה לרמטכ"ל, מראשי מפלגת-העבודה, כיום סגן שר-הביטחון המטפל בהתנחלויות.

 

בין 17 המצביעים נגד היו, כמובן, רוב הח"כים הערביים וכל אנשי מרצ. מפתיעים לטובה יצחק הרצוג, הטוען לכתר מפלגת-העבודה, הליכודניק-לשעבר ואיש-קדימה בהווה מאיר שיטרית, ואיש-הליכוד מיכאל איתן. איתן הוא השריד האחרון של התנועה הרוויזיוניסטית של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, ששילבה מצע לאומני קיצוני כלפי חוץ עם גישה ליברלית אמיתית בעניין פנים.

 

בסך הכול הצביעו 58 מתוך 120 חברי-הכנסת. איפה היו 62 האחרים? הם התחבאו. בנימין נתניהו נעלם. אהוד ברק נעלם. ציפי לבני נעלמה. אפילו אלי ישי נעלם. בוודאי יש להם פתק מהרופא.

 

יש הצבעות שחשיבותן עולה בהרבה אף על הנושא הנדון – הצבעות המטביעות את חותמן על התקופה והנראות, בדיעבד, כהצבעות מכריעות. ייתכן שזו הייתה הצבעה כזאת.

 

הדבר הבולט הראשון בהצעת-החוק הוא שאינו חל על כל העמותות הפוליטיות במדינה.

 

אילו חוקק חוק כזה, הייתי מקבל אותו בברכה. אני מלא סקרנות לגבי מקורות-המימון של המתנחלים ושאר גופי הימין הקיצוני.

 

סכומי-עתק, עשרות ומאות מיליונים, זורמים לגופים אלה – פי כמה מן הסכומים הקטנים-יחסית המגיעים לעמותות של זכויות-האדם. חלקן עוסקות בגירוש ערבים ממזרח ירושלים. הן מציעות לבעלי-בתים פלסטיניים מחיר דמיוני עבור הנכסים, מבטיחות להעלים אותם בארצות-הברית ולאפשר להם לחיות שם באושר ובעושר. משתמשים באנשי-קש שכירים, לרוב ערבים. והחלשים מתפתים. זה עולה הרבה כסף, ואחד המממנים הוא, כידוע, מיליארדר שעשה את כספו כבעל בתי-קזינו. בישראל, ניהול בית-קזינו הוא פשע חמור.

 

ידוע שבין מממני הימין הקיצוני נמצאים ראשי הכתות האוונגליסטיות, אנטישמים מבטן ומלידה, המאמינים כי ישו המשיח יחזור אחרי שכל היהודים יתקבצו בארץ. ואז – או שהיהודים יתנצרו, או שיושמדו עד האיש האחרון. זה הפיתרון הסופי-הסופי, שחסידיו הם מקור-המימון הראשי של עמותות ימניות רבות.

 

בכספים אלה ניזונות עמותות פאשיסטיות גלויות לצד עמותות מוסוות, המטיפות לגירוש הפרופסורים "השמאלנים" מהאוניברסיטאות, מארגנות רשת ענפה של סטודנטים-מרגלים המלשינים על מרציהם (גם זו דרך למימון הלימודים), מוסדות העוקבים אחרי התקשורת כדי לסלק ממנה אנשים החשודים בשאיפה לפיתרון של שלום. יש גם מנגנון ענקי העוקב אחרי כל תחנות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים בעולם הערבי, ומספק צימוקים – מטיף מוסלמי משוגע בתימן, התבטאות אומללה בקהיר וכיוצא בזה – כדי לספק אותם ל"כתבים לעניינים ערבים" בישראל (שכמעט כולם בוגרי אמ"ן והשב"כ). הם פועלים, בהצלחה רבה, להרעיל בארות השלום.

 

אם תחקור ועדת-חקירה רצינית את מקורות-הכספים של הימין הקיצוני, היא תגלה שחלק גדול מהכסף בא מכיסי משלם-המיסים האמריקאי. זוהי אחת השערוריות הגדולות: ממשלת ארצות-הברית היא המממנת חלק גדול של ההתנחלות. היא מעלימה זה עשרות שנים עין מן הארגונים האמריקאיים המזרימים כסף להתנחלויות – התנחלויות שכולן בלתי-חוקיות גם לפי התפיסה האמריקאית הרשמית. בארצות-הברית מותר לנכות ממס-ההכנסה תרומות למטרות צדקה – אך בהחלט לא תרומות למטרות פוליטיות. כמעט כל הכסף הזורם לימין הקיצוני בישראל רשום כמיועד למטרות צדקה.

 

ומה עם מאפיונרים סובייטיים, הקשורים בימין הקיצוני בישראל? מה עם הדיקטטורים השולטים כיום בארצות ברית-המועצות לשעבר? מניין מקורות-הכסף העלומים של אביגדור ליברמן, שיחסיו עם מדינות אלה הם מן המפורסמים? חוקרי המשטרה עוסקים בזה כבר שנים רבות, ותוצאות אין.

 

כל זה יכול להזין כמה ועדות-חקירה במשך שנים טובות – ויוזמי הצעת-החוק מודעים לכך היטב. לכן הציעו בפירוש: חקירה של עמותות השמאל בלבד, ובהחלט לא חקירה של עמותות הימין.

 

יוזמי הצעות-החוק לא הסתירו את זהות העמותות שאותן הם מבקשים "לחקור". הרשימה כוללת את "בצלם", גוף ותיק העוקב אחרי המתרחש בשטחים הכבושים ושגם צה"ל מתייחס אליו בכבוד; "שוברים שתיקה", גוף של חיילים-לשעבר הגובה עדויות מחיילים; "יש דין", הפועלת בענייני קרקעות בשטחים הכבושים ועוקבת אחרי מעשי בתי-הדין הצבאיים; "יש גבול", המגן על מסרבי השרות בשטחים הכבושים; "מחסום ווטש", ארגון של נשים-מתנדבות המפקחות על המתרחש במחסומים; עמותת "רופאים לזכויות האדם", שקיבלה זה עתה בפרלמנט השוודי את "פרס נובל האלטרנטיבי" על פעולתה היעילה למען החולים בשטחים הכבושים ולמען הפלסטינים; "האגודה לזכויות האזרח", "הקרן החדשה", עמותת "עיר ערים" הפועלת ברמה המשפטית נגד חדירת המתנחלים למזרח ירושלים; ו"שלום עכשיו" הוותיקה, בעיקר בגלל פעולתה המבורכת למעקב אחרי הבנייה בהתנחלויות.

 

(מבחינתי זוהי רשימה די מעליבה, מפני שאין בה "גוש שלום". הגופים העומדים מאחורי היוזמה יודעים, מן הסתם., שהגוש אינו מקבל פרוטה מגופים ממלכתיים זרים.)

 

אין כל רע בקבלת מימון מגופים ממלכתיים בינלאומיים, הפועלים למען זכויות-האדם ברחבי העולם. קבוצת "שוברים שתיקה" לא הסתירה את העובדה שספרה האחרון, המקבץ עדויות של 183 חיילים, מומן על-ידי האיחוד האירופי. הדבר צוין בגאווה על כריכת הספר.

 

דוחה במיוחד יומרתם של הגזענים לפעול למען חיילי צה"ל. הם לא מדברים על הדה-לגיטימציה של ההתנחלויות, ולא של הימין הפאשיסטי, ולא של המדיניות הממשלתית הגזענית – אלא על "דה-לגיטימציה של חיילי צה"ל".

 

זהו טכסיס קלאסי של כל התנועות הפאשיסטיות בכל העולם. הן מתעטפות בדגל הפטריוטיזם ("הפטריוטיזם הוא המפלט האחרון של כל נבל") ומתיימרות להגן על "החיילים שלנו".

 

החיילים שלנו באים מכל שכבות הציבור הישראלי. יש בהם אנשי ימין ואנשי שמאל, דתיים וחילוניים, מתנחלים ומוסרי העדויות ל"שוברים שתיקה". מי הסמיך את בעלת הדובדבנים המורעלים לדבר בשם "החיילים שלנו"? אוי לצבא, הזקוק למגינים שכאלה.

 

הקריירה של ג'ו מקארתי הגיעה לקצה באחת. היא נקברה על-ידי משפט שנרשם בהיסטוריה.

 

עורך-דין מכובד בשם ג'וזף ניי ולטש, שייצג את צבא ארצות-הברית, נקרא להעיד בוועדת מקארתי והזדעזע מטכסיסי הסנטור. הוא התפרץ: "אדוני, האם לא נותר בך שום שריד של הגינות?"

 

הקהל ביציע פרץ במחיאות-כפיים סוערות. התקרית חישמלה את הציבור האמריקאי, ולפתע התהפך הגלגל. עידן מקארתי הסתיים, הציבור חזר לשפיותו, ומאז נזכר מקארתי רק לדיראון.

 

עכשיו אני מחכה לאזרח אמיץ כזה בישראל, שיחסום את הגל העכור הנשפך מהכנסת והמאיים להציף את הארץ כולה.

 

אדוני בנימין נתניהו – האם לא נותר בך שום שריד של הגינות?

 

הוסף תגובה !

מופעל באמצעות - WordPress | התחבר | פוסטים (RSS) | תגובות (RSS) | עיצוב תבנית - wpdesigner | תרגום והסבה לעברית - מאסטרגייט |